הקשב לקצב – אוואטר קורה פרק 3

הקשב לקצב – אוואטר קורה פרק 3

מרתון זבולון מאחוריי – המרוץ "הרשמי" הראשון שלי.

הגענו בבוקר, מעל 60 רצים של 4fitness .

התחושה הראשונה שחשתי הייתה התרגשות מאוד גדולה.

התחושה השנייה הייתה גאווה מאוד גדולה להשתייך למשפחה של ספורטאים כל כך טובים וכל כך חמודות חמודים {למען הסר ספק, אני לא מתנחמדת לאף אחד ולא מתחנפת לאף אחד – זו פשוט האמת }.

התחלקנו לקבוצות ולמקצים ויצאנו לדרך.

קבוצת "המתחילים" הגיעה לתחנה השנייה במועצה זבולון שבקיבוץ רמת יוחנן.

הוחלט בינינו שנצא יותר מוקדם, אחרי הכול.....אני אסגור לבד את הקטע הזה J

וכך היה, יצאנו מוקדם......ולא הרבה אחרי שיצאנו הבאנו שטעינו בדרך.

ברגע שקלטתי את הבלבול אמרתי לעצמי "רזי, את רצה היום 13 ק''מ. קבלי את השינוי באהבה. מה שחשוב זה לסיים בריצה ואלא אם כן, כוח עליון, נחש צפע או בעיה בריאותית עוצרת אותך – את לא עוצרת ומגיעה עד הסוף בריצה !!! "

וכך היה !

יש מין שלב כזה בריצה, שהקושי הופך להיות בעיקר מנטלי – לפחות איפה שאני נמצאת. אני מניחה שבמרוצים ארוכים מאוד או טריאתלון ובטח איש ברזל, הקושי הוא גם פיזי ולא רק מנטלי.

יחד עם זאת, למדתי על בשרי כבר במקומות אחרים – שלחלק המנטלי יש חלק עצום בהתמודדות עם קושי, אתגר, כאב ושינוי.

למדתי שהחלק המנטלי, זה החלק שבו יש לי את הזכות – זכות הבחירה - היא החלק המשמעותי ביותר בחיים.

בכל רגע נתון, ובעיקר באלו של רגעי המשבר בחיים { גירושין, מחלות , פיטורין, ריבים וכו'.....} יש לכל אדם את זכות הבחירה מה הוא בוחר לעשות. מה הוא בוחר להיות, איך הוא בוחר להיות.

האם הוא בוחר להיות קורבן של הנסיבות, להאשים, להצטדק ולבוא בטענות. לוותר, לכעוס, להתבאס ולעשות את רגע המשבר לקשה פי כמה יותר.

או, בוחר לקחת אחריות על הנסיבות ולעשות "מהלימון לימונדה". לראות איך מהשינוי הלא צפוי שנכנס לי לחיים כרגע אני מוציאה את הטוב ביותר שיש בכלל ובי בפרט.

חפירות קצה.......כולו ריצה......

אז זהו...שלא.

ריצה, הקושי בריצה, הקושי בטעות – מביא אותי כאדם להתמודדות מיקרו כמו שיכולה לקרות לי בכלל רגע בחיים, בעבודה, בזוגיות, במערכות יחסים וכדומה.

לכן – אין ויתורים, אין התבכיינות, אין קורבנות – אני לא אהיה קורבן של הנסיבות ואני לא אהיה מסכנה רק בגלל שטעינו {מה שמאוחר יותר התברר שרצים רבים התבלבלו בקטעים שונים של המירוץ}.

אני אבחר להיות מגניבה ממש {בעבורי} – וארוץ לי בכייף שלי, בזמן שלי, ביכולת שלי – ואסיים בכבוד ובחיוך 12.2 ק''מ מבורכים !!!!

בדרך אזרוק כמה מילות עידוד למי שחשב שהוא ילך עד הסוף – וגם הם ירוצו, ישאירו לי אבק ויסיימו עם חיוך ענק על הפנים ותחושת הישג מדהימה לשבת בבוקר.

הקשב לקצב – הקשב לקצב אומר שלכל דבר יש את הקצב שלו.

חשוב ביותר להיות קשובה לקצב שלי.

יש לי את הרצון מיד לעשות טריאתלון, מיד לעשות חצי ישראמן. מיד לטרוף את כל הקופה – אבל הקצב לא מתאים.

"LEARN THE RULES LIKE A PRO , SO YOU CAN BREAK THEM LIKE AN ARTIST" {פאבלו פיקאסו}

אז נושמת עמוק, לוקחת מטרות קטנות בדרך, משיגה אותן לאט ובזהירות...שלא אפצע חס וחלילה...

וזוכרת שיש חלום אחד בקצה – ובדרך אליו יש מסע שלם של דיבור פנימי ובעיקר הקשבה רגישה להרבה מאוד קולות של עצמי, של משפחתי, של המאמנים שלי, של חבריי קבוצתי.....ובתוכם......דבר אחד עיקרי והוא – החופש שלי לבחור מה מתאים לי. החופש שלי לבחור איזה אדם אני רוצה להיות.

אז בוחרת שוב לומר תודה לכל משפחת 4fitness .

איזה מדהימות ומדהימים שאתם. . . תודה שאני חלק מכם, תודה על כל מילה, כל מחווה, כל עידוד וכל פירגון – הכול עוזר ומחמם את הלב.

היה מרתון מקסים – לדעתי שמו אמור להיות מרתון 4fitness כי הכול היה צבוע בצהוב הזה J ....

ולסיום.....בבוקר יום ראשון קמתי עם רגליים כואבות, גוף עייף וחיוך ענק ענק בלב. כמה אושר הרגשתי בזכות היום הזה – ים אושר.

יש משהו בלעשות מאמץ גדול ומאתגר ולקטוף אחכ את פירותיו – האושר הפנימי שיש במקום הזה הוא בלתי יתואר והוא שווה כל רגע.

קל או קשה ? תלוי במה אתה מאמין "

NOTHING IN LIFE HAS ANY MEANING"

"EXCEPT THE MEANING YOU GIVE IT

(אנטוני רובינס)

נתראה, רזי J

עם הפנים למירוץ יגור ב7.5 נכון ??? נתראה .